החלטה בתיק רע"צ 24999-01-14

1.         בקשה למתן פטור מתשלום האגרה והפקדת עירבון בערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ שלא להורות על ביטול עיקול ברישום על נכס המקרקעין שבבעלות המבקשת.

תיק ההוצאה לפועל נשוא החלטת כב' הרשמת עניינו בחוב פסוק של המבקשת להשבת כספי תמורת מכר דירתה עקב ביטול הסכם המכר בשל הפרתו בידי המבקשת, בסך של 120,000 ש"ח אשר שולם ע"י המשיבים למבקשת על חשבון רכישת הדירה ואשר לא הושב להם מעולם, וכן סך נוסף של 60,000 ש"ח שנפסק כנגד המבקשת בגין הפרת ההסכם, אשר תוצאתה כאמור לעיל, ביטולו.

לאחר חקירת יכולת חויבה המבקשת בתשלום חודשי על חשבון החוב בסך של 350 ש"ח.

המבקשת עתרה לביטול עיקול על חשבון הבנק, לנוכח עמידתה בצו התשלומים, בקשה שנענתה, ואולם, בקשתה להורות על הסרת העיקול ברישום שהוטל על הדירה נדחתה ע"י כב' הרשמת מהנימוק כי עצם העמידה בצו התשלומים אינה מהווה עילה לעיכוב וביטול הליכים גורף, וכי בשים לב לגובה החוב העומד על כ- 250,000 ש"ח, ולשיעור צו התשלומים העומד על 350 ש"ח בלבד, הרי שרשאי הזוכה לנקוט בהליכים שאפשר ויביאו לפירעון החוב.

המבקשת מבקשת להשיג על החלטה זו בטענה כי מבקשת היא למכור את הנכס ואולם קיומו של העיקול מפחית את ערך הנכס, וכן בטענות שונות שאינן ממין העניין, לרבות טענה לניסיון סחיטה מצד המשיבים ובא כוחם וטענות כנגד פסק הדין (החלוט) וצדקתו.

המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי קשה ואינו מאפשר עמידה בתשלום האגרה והעירבון.

2.         המשיבים נתנו תגובתם לבקשה ובמסגרתה מתנגדים הם נחרצות למבוקש, בטענה כי הבקשה אינה אלא התחסדות ברמה הנמוכה ביותר, שכן המבקשת מסתירה את מקום הימצאותם של הכספים בסך של 120,000 ש"ח ששולמו לה ע"י המשיבים כמקדמה ומתאכזרת אליהם שעה שאינה משיבה להם את כספם.

            המשיבים טוענים כי המבקשת אינה מגלה באיזה חשבון בנק של מי מבני משפחתה מופקדים הכספים.

לטענת המשיבים למבקשת יש אפשרות כלכלית לשלם את האגרה והעירבון הנדרשים, אך כהרגלה מציגה את עצמה כחסרת יכולת. המשיבים מבססים טענתם על העובדה כי ביום 4.2.14 פנתה אל המשיבים בשם המבקשת עוה"ד הגר קליין והציעה כי לסילוק סופי של תיק ההוצאה לפועל תשלם המבקשת למשיבים סכום של 150,000 ש"ח, אולם המשיבים סרבו להצעה זו.

המשיבים מציינים כי העובדה שהמבקשת מציעה לפרוע את חובה בתיק ההוצל"פ ע"י תשלום של 150,000 ש"ח לאלתר, מעידה כי יש ברשותה את הסך הנ"ל ואולם היא מסתירה את המקום בו מופקדים כספים אלה. המשיבים מדגישים כי אלו הם הכספים שקיבלה המבקשת מהמשיבים.

בנסיבות אלה, סבורים המשיבים כי המבקשת אינה ראויה להישמע בכל טענה.

המשיבים מצרפים תצהיר עוה"ד קלדרון המפרט את הטענות האמורות לעיל.

3.         לאחר עיון בבקשה ובתגובות וכן בכל הנספחים המצורפים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להידחות.

סמכותו של בית המשפט לפטור תובע מחובת תשלום האגרה, על אף הכלל הקובע כי לא ייזקק בית המשפט לכל הליך אלא אם שולמה האגרה בגינו, מקורה בתקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה" .

מכאן, כי אמנם שניים הם האדנים עליהם יש לבסס את מתן הפטור, האחד מצבה הכלכלי של המבקשת והשני שאלת גילוי העילה.

כללים אלה חלים גם בכל הנוגע לחובת הפקדת עירבון הנסמך להליך ערעורי.

באשר למצבה הכלכלי של המבקשת, אמנם, נערכה למבקשת חקירת יכולת וכנלמד מכלל החומר הקיים המדובר ביכולת כלכלית מועטה, בבחינת גובה הכנסות (תזרים מזומנים). אולם, כעולה מחקירת היכולת שבוצעה למבקשת נתמכת המבקשת בבני משפחתה בתמיכה חודשית בגובה של לא פחות מ-5,000 ש"ח, והמבקשת אף הינה בעלת נכס מקרקעין (הדירה). בנסיבות אלה, על המבקשת לפנות ולמצות את כל האפשרויות לגיוס כספי האגרה, אשר נראה כי עומדות בפניה, בטרם תפנה לקופה הציבורית.

לא זו בלבד, אלא שחרף ההזדמנות שניתנה לה לשם כך, לא התייחסה המבקשת לטענות המשיבים בתגובתם, ועל אף שהגישה תשובה לתגובת המשיבים. המשיבים תמכו כאמור את טענותיהם בתצהיר ואולם המבקשת לא נתנה כל התייחסות לטענות כבדות משקל אלה.